חריפים, מפולפלים ומליצים

כשתיקנה המלכות ספרי-פקודים וגזרה, שמכאן ואילך ייתמו "נעלמים" [15] מישראל, בא יהודי ליטול עצה מחברו:

כיצד ירשום את בנו בספר-הפקודים? יגרע ממספר שנותיו, כדי להרחיק זמנו לצבא ודיה לצרה בשעתה, – כל אותן השנים לא יהא ראוי לנישואין ויסתאב. – יוסיף על מספר שנותיו, כדי שיקדים וייפטר, – מה לו למהר? שמא בינתיים יבוא, אם ירצה השם, משיח וייבטל שיעבּוּד מלכיות?

עיין חברו ואמר לו:

עצתי, שלא תוסיף ולא תגרע, אלא תרשום שנותיו כהוויתן.

נעשו פניו של האב תמהים וענה ואמר:

מודה אני, חכמה מחוכמה כזו לא עלתה על דעתי כלל...

[15] עיין כרך שני, הערה לסימון 1059.