חריפים, מפולפלים ומליצים

ז'ורנאל לדברי מוֹדה נפל לידיהם של בחורי-הישיבה, עיינוּ בו ומצאו: אדם אחד צילינדר לו בראשו וכסיות לו בידיו. תהו ואמרו זה לזה:

ממה נפשך: אם חורף היום – צילינדר למה, ואם קיץ היום – כסיות למה?

קם החריף שבהם ותירץ:

לעולם קיץ היום, ובדין הוא חובש צילינדר. אלא מה, כסיות למה לו? – ערב תשעה-באב היום, ולקטוף ברקנים לקינות הוא הולך...[5]

[5] לשעבר היה רווח מנהג משונה: ערב תשעה-באב היו קונדסים מכינים ברקנים, ובלילה היו זורקים אותם בפאותיהם ובזקניהם של היושבים על הקרקע ואומרים קינות.