בדחנים, ליצנים ומרדנים

סיפרו על חסיד סגפן, שהוא יושב בתענית משבת לשבת. היה שם ליצן אחד, נענה ואמר:

הרי זה כלב שבכלבים.

רגשה על החבורה:

כיצד אדם מישראל מנבל את פיו כנגד צדיק וחסיד?

החזיר הליצן:

מה תצעקו עלי? גמרא מפורשת היא: "יודע הקדוש ברוך-הוא בכלב, שמזונותיו מועטים, לפיכך שוהה אכילתו במעיו ג' ימים" [22] ומכאן, שאותו חסיד, שאכילתו שוהה במעיו ו' ימים, כלב שבכלבים הוא...

[22] שבת קנה, ב.