בדחנים, ליצנים ומרדנים

אגדה של ליצנים:

ראש חודש ניסן כבה אורה של גיהנום ויצאו הרשעים לטיול. פגש המן את פרעה ואמר לו:

אדוני מלך, טענה ותביעה יש לי עליך, שהקדחת תבשילך. בשלמא אני, תלוי הייתי בדעתו של מלך טיפש, ולא נתקיימה מחשבתי שחשבתי על היהודים. אבל אתה, שמלכת על שבע ועשרים ומאה מדינה, כיצד הגעת לידי מכשלה זו, שלא עלה בידך לעשות ליהודים כאשר זממת לעשות להם? ולא עוד, אלא שבעטייך זכו גם לחג גדול כל שנה ושנה.

החזיר לו פרעה:

אישי המן, היפך הדברים. אתה הוא, שבעטייך הם זוכים לעשות כל שנה ושנה חג יפה של משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו. ואילו אני, מה חג הם חוגגים בעטיי? דואבים ומכלים כוחם וממונם קודם פסח, משברים שיניהם ורעבים בפסח, וחולים וכואבים אחרי פסח...