בדחנים, ליצנים ומרדנים

אמר שמריל שניטקבר:

חמישה ניסים נעשו לישראל:

נס ראשון, שניתן אגודל ליד. אילמלא כך, היה אדם מישראל נותן שלום לחברו ומגיע לו עד מרפקו.

נס שני, שניתנה קרקרת לקופסה של טבק. אילמלא כך, היה אדם מישראל תוקע אצבעותיו לתוך קופסתו של חברו ויורד עד התהום. נס שלישי, שניתן כותל-מזרח לבית הכנסת. אילמלא כך, היה עם-הארץ שנתעשר נכנס לבית הכנסת ועולה עד להרי-חושך. נס רביעי, שהיו לו להמן עשרה בנים, ולא עשרים. אילו עשרים בנים היו לו, היה הקורא את המגילה נחנק. [7]

ונס חמישי, ששמונה-עשר בגימטריה "חי", וארבע מאות וארבעים בגימטריה "מת". אילו להפך, היו חסידים זקוקים ליתן לצדיקיהם "פדיונות" בשיעור ארבע מאות וארבעים, והיו יוצאים נקיים מנכסיהם...

[7] הקורא את המגילה צריך לקרוא כל בני-המן בנשימה אחת, מגילה טז, ב.