בדחנים, ליצנים ומרדנים

רבי ברוך המזיבוזי, נכדו של הבעש"ט, היה מטבעו עתים חלים ועתים בעל מרה שחורה. נמלכו חסידיו והעמידו לו את הירשל אוסטרופולר לשמשו ולשמרו מן העצבות, ומכאן ואילך היה הירשל מצוי בביתו של רבי ברוך תדיר.

פעם אחת, בשעת סעודה, ראה רבי ברוך את הירשל מיסב אל השולחן ואינו אוכל. אמר לו:

הירשל, לא חולה אתה?

השיב הירשל:

חס ושלום! אלא ששכחו ליתן לי כף.

ליגלג עליו רבי ברוך:

שוטה אתה, הירשל. בנוהג שבעולם, אדם שלא נתנו לו כף משתעל, ומיד נזכר המחלק ומביא לו כף.

נענה הירשל ואמר:

יישר כוחך, רבי. דבר זה שלימדתני יהא שמור בזכרוני.

ולמחר עבר הירשל על בית-הסתרים, שאדם נכנס לשם יחידי, ושמע: רבי ברוך משתעל. קישקש לו על הדלת ושאל:

רבי, לכף אתה צריך?...