בדחנים, ליצנים ומרדנים

נסיך-הבדחנים היה ליב'לה פיורדה בשעתו, ועד יומו האחרון לא פסקה חוכה מפיו. ימים מועטים קודם שהלך לעולמו חלה ונפל למשכב. בו בזמן חלתה ומתה אשה אחת, ששימשה הרבה שנים טבחה בסעודות-מצוה של ישראל בפיורדה. וכשהגיע הדבר לאוזני ליב'לה החולה, אמר:

ודאי מכינים עתה חתונה גדולה בשמים.

אמרו לו:

מנין לך?

החזיר ליב'לה:

זה לכם אות: תחילה הביאו את הטבחה לשם; עכשיו שלחו להביא גם את הבדחן...

(ווירפל, "Historische Nachricht von der Judengemeinde in dem Hof-Markt Fürth" פראנקפורט ופראג 1754, עמד 141).