בטלנים וחקרנים

היתה שעת-חירוּם. שלח בחור חקרן מכתב לרבו החקרן

הגדול וקבל לפניו:

אימת המלחמה עליו.

החזיר לו רבו מכתב וכתב:

"תמה אני, שבעל-היגיון אתה ובקי במחקר ואימת מלחמה עליך. תאמר, שמא יגיע, חלילה, הגיוּס עד למקומך? שתי תשובות בדבר: אפשר, שגילך לא יהיה בכלל, ואפשר, שגילך יהיה בכלל. אם גילך לא יהיה בכלל – טוב ויפה, ואם גילך יהיה, חלילה, בכלל, שתי תשובות בדבר: אפשר שלא תמצא ראוי לצבא, ואפשר, שתמצא ראוי לצבא. אם לא תמצא ראוי לצבא – טוב ויפה, ואם תמצא, חלילה, ראוי לצבא, שתי תשובות בדבר: אפשר שלא תלקח לחזית, ואפשר, שתלקח לחזית. אם לא תלקח לחזית – טוב ויפה, ואם תלקח, חלילה, לחזית, שתי תשובות בדבר: אפשר, שיפצעו אותך, ואפשר, שלא יפצעו אותך. אם לא יפצעו אותך – טוב ויפה, ואם יפצעו אותך, חלילה, שתי תשובות בדבר: אפשר שתחיה מפצעיך, ואפשר שלא תחיה מפצעיך. אם תחיה מפצעיך – טוב ויפה, ואם לא תחיה, חלילה, מפצעיך, שתי תשובות בדבר: אפשר, שתבוא לקבר-ישראל ואפשר שלא תבוא לקבר-ישראל ויחד עם הגויים יקברוך. אם תבוא לקבר-ישראל – טוב ויפה, ואם לא תבוא, חלילה, לקבר-ישראל ויחד עם הגויים יקברוך, שתי תשובות בדבר: אפשר, שיניחו אותך למטה, על גוף הקרקע, ואפשר שלא יניחו אותך למטה על גוף הקרקע. אם יניחו אותך למטה, על גוף הקרקע – טוב ויפה, ואם לא יניחו אותך, חלילה, למטה, על גוף הקרקע – כלום בשביל-כך אימת מלחמה עליך?"…