בטלנים וחקרנים

מעשה בחקרן הגדול של חלם, שישב שלושה ימים ושלושה לילות רצופים וחקר, וחקר. לחם לא אכל, מים לא שתה – וחקר וחקר. נכנסו אצלו חבריו ואמרו לו:

קצת בחייך?

השיב להם:

הניחו לי, מחשבה גדולה מנקרת במוחי.

פרשו הימנו והניחו לו.

למחר שוב באו אצלו ומצאו, שפניו מהורהרות וחמורות משהיו. אמרו לו:

רצונך, שתגלה לנו, על מה אתה חוקר? שמא ממנו תסתייע מחשבתך הגדולה?

נענה להם ואמר: עשו אוזניכם כאפרכסות ואגלה לכם מחשבתי הגדולה. אילו נעשה כל האדם אשר על-פני האדמה איש אחד... אילו נעשו כל העצים אשר ביער עץ אחד... אילו נעשו כל הימים אשר בעולם ים אחד... אילו נעשו כל הקרדומות אשר בידי כל האדם קרדום אחד... וקם אותו ענק, שנעשה איש אחד מכל האדם אשר על-פני האדמה, ונטל את הקרדום, שנעשה קרדום אחד מכל הקרדומות אשר בידי כל האדם, וכרת את העץ, שנעשה עץ אחד מכל העצים אשר ביער והפילו לתוך הים, שנעשה ים אחד מכל הימים אשר בעולם...

עצרו חבריו של החקרן הגדול נשימתם מרוב עיון ושאלו פה אחד:

מה היה אז?

תחילה חלש החקרן הגדול מרוב עמקות, ולסוף שבה אליו רוחו והחזיר:

הרי כאן אני עומד וחוקר וחוקר: אילו כך, כמה גדולה היתה החבטה...