בטלנים וחקרנים

בת בוגרת ומכוערת היתה לו לרבי ברוך בטלן, ראש הישיבה. ביקש להשיאה לאחר ממופלגי-התורה שבישיבה ועשה את השמשׁ שליח לכך. ניסה השמש דבר אל הבחור, וחזר ובא לרבי ברוך ואמר לו:

רבי, הבחור מסרת

תמה רבי ברוך:

שמא פּסוּל מצא בי, חלילה.

השיב השמש:

חס ושלום, רבי. אלא לבו נוקפו לגבי המדוברת.

תמה רבי ברוך עוד יותר ואמר:

מעיד אני עליה, שבת-ישראל כשירה היא.

גימגם השמש ואמר:

ודאי, רבי... אבל לא מהודרת.

שחק רבי ברוך, נענה ואמר:

שטות! כלום אתרוג היא כלה וצריכה הידוּר?...