בטלנים וחקרנים

"בשולחן" של ליל-שבת הגיד הרבי עניין עמוק על "ביטוּל הישׁ", והדברים ניטעוּ כמסמרות בלבו של חסיד בטלן.

בשעה מאוחרת שב החסיד הבטלן לביתו. הנרות של-שבת תם אורם וכבו, והחסיד מתהלך בחשיכה מכותל לכותל ומסיח עם לבו:

"הכל בטל ומבוטל; אין כלום. הכל בטל ומבוטל; אין כלום". פתאוֹם הטיח בתנור הגדול וניצוצות ניתזו לו מעיניו. תפס ראשו בשתי ידיו מחמת אב ונאנח:

משמע, שתנור ישנו...