בין ישראל לעמים

יהודי ישב במחלקה הראשונה של בית-הנתיבות ושתה קהווה. לידו ישב אציל פולני וחיכה לרכבת. והיום יום קיץ חם, והקהווה חמה, והיהודי מנפנף מטפחתו להפיג את החום. פגעה המטפחת בכוס, ונהפכה הכוס ונשפכה הקהווה על מכנסיו הלבנים של האציל הפולני. קם היהודי לבקש סליחה ומחילה, ולא נענה לו בעל-המכנסיים:

שלם ישלם היהודי את המכנסיים שקילקל. מאה זהובים מחירם.

תחילה סירב היהודי, וכשראה, שלא יינקה מידי בעל-דינו, נאנח ושילם.

לא הספיק בעל-המכנסיים להצניע את הכסף בכיסו ונשמע קול בואה של הרכבת. מיד קם לצאת ועיכּב היהודי:

יטרח ויפשוט את המכנסיים. הוא, היהודי, קנה אותם ושילם מחירם מאה זהובים כסף עובר לסוחר. עכשיו מחירם מאתיים זהובים. לא פחות.

תחילה סירב בעל-המכנסיים, חירף וגידף את היהודי שלפניו ואת כל היהודים שבעולם, וכשראה, שלא יינקה מידי בעל-דינו, נאנח ושילם...