בין ישראל לעמים

אמר מרדכי ראקובר:

רצונכם שתדעו, מה בין מזלו של ישראל למזלו של גוי? שימעו ואספר לכם:

שר גדול משרי אומות-העולם התגאה כל-ימיו בזקנו היפה. פעם אחת אמר לו המלך: "לחינם אתה מתגאה. בעיירה פלונית ראיתי יהודי זקן אחד, שזקנו יפה כפל-כפליים מזקנך". שמע השר ומשך כתפיו, כאדם שאינו רוצה להאמין במה שמספרים לו. אמר לו המלך: "שמא אין אתה מאמין? אצווה ויבוא אותו יהודי לכאן ובעיניך תראה. ותנאי אני מתנה: אם ימצא, שהדין עמי, תכניס אתה ליהודי אלף דינרי-זהב, ואם לאו- אכניס אני לך אלף דינרי-זהב". הסכים השר, ובו-ביום שלח המלך פקודה לאותה עיירה, שיבוא היהודי לעיר-הבירה. באה הפקודה לשם, ומיד תפסו את היהודי, כבלו ידיו ורגליו, העמידו עליו משמר, הביאוהו לעיר-הבירה ונתנוהו אל בית-הסוהר. וכשהודיעו למלך, שהיהודי בא, שלח שליח מיוחד להריצהו אליו. נסתכל השליח ביהודי, ראה פיאותיו המסולסלות וזקנו שיורד עד לאבנטו, ואמר לראש בית-הסוהר:

"סלקא דעתך שבפיאות כאלה ובזקן כזה אדם בא אל המלך?" ומיד הביאו גלב וגילח לו ליהודי פיאותיו וזקנו...