בין ישראל לעמים

מוצאי יום-כיפור יצא גרונם מבית-הכנסת אחרון לאחרונים, קידש את הלבנה ונפטר לביתו, בּירך על האור ומיד נזדרז ל"נעיצת-היתד". בטל רעבונו, נשבר צמאונו – יצר-הרע מוטל חלל בקרבו...

עד שעמד בחוץ ועסק במצוה עברה על פניו כירכרה יפה, ובכירכרה "פריץ" ופריצה" ושניהם – יצר-הרע ותאווה... תלה גרונם עיניו לשמים ותהה:

משפטיך תהום רבה! אף הללו חשובים בני-אדם בעיניך...