בין ישראל לעמים

אמר כומר לרב:

בוא וראה, מה בינינו לבינכם. אלהינו – ביתו נקי מאבק ומליכלוך, ואלהיכם – ביתו מאובק ומלוכלך תמיד; אנו מתפללים בחשאי ובנימוס, ואתם צועקים בקולי-קולות כמשוגעים; הלוויות-המתים שלנו ערוכות בסדר יפה ובטקס נאה, והלוויות-המתים שלכם אין בהן לא סדר ולא טקס. החזיר הרב לכומר:

אלהיכם אשה יש לו, ואין תימה שביתו מסודר כהלכה. אלהינו אשה אין לו, ומי יסדר לו ביתו? אלהיכם צעיר לימים ושומע תפילה בלחש, אלהינו זקן ואנו מוכרחים לצעוק אליו; והלוויות-המתים – אף אני משבּח את שלכם ואיני משבּח את שלנו...