בין ישראל לעמים

יהודי עשיר גליצאי קנה חולסאות והעסיק בהן מאות פועלים פולנים. שיבחו מושל-העיר ואמר לו:

יפה פעלך בעיני ומובטחני, שפועליך נוהגים בך כבוד כראוי לך.

השיב לו היהודי בעל-החולסאות:

הכל לפי מזג-האוויר.

תמה המושל:

מה עניינו של מזג-האוויר לכאן?

הסביר לו היהודי בעל-החולסאות:

בסתיו אדון לונשטיין אני, בחורף – האדון רב-החסד, באביב – לונשטיין היהודי, ובקיץ – היהודי המזוהם... [18]

[18] משנכנס סתיו פוסקת העבודה בחולסאות, ומכן ואילך עד סוף החורף זקוקים הפועלים להלוואותיו של בעל-החולסאות; באביב מתחילה העבודה, ועד סוף הקיץ גובה בעל-החולסאות מאת הפועלים מה שהילווה להם.