בין אדם לחברו

שני חנוונים שכנים. יום־יום הם רבים על כל קונה העובר על פתחי חנויותיהם. זה מושכו אליו וזה מושכו אליו, ושניהם ממטירים קללות וחרפות איש על חבירו.

ערב יום־־כיפור, אחרי ״על־חטא״ של מנחה, ניגש אחד לשני בבית־הכנסת ואמר לו:

יום סליחה ומחילה היום... למה נריב?

נענה חברו ואמר:

אף אני אומר כך... יהי רצון, שיקויים בך כל מה שאתה מתפלל עלי...

נרתע הראשון וצווח:

רשע! אפילו בשעה זו ובמקום קדוש?!...