בין איש לאשתו

יהודים ישבו בחבורה ועסקו בש׳׳ס קטן[14]. פתאום אחזה עווית לאחד מהם והוא צנח לקרקע ומת. דאגה כל החבורה:

מי ילך ויבשר בשורה רעה זו לאשתו של המת, ויכין לבּה תחילה?

אמר הגדול שבחבורה:

אני אלך.

הלך אצלה ואמר לה:

בעלך שלחני אליך. הוא עצמו מתיירא לבוא, משום ששיחק בקלפים והפסיד ממון הרבה.

התחילה האשה מקללת:

ימח שמו של מופקר זה! הלואי ותבוא עליו מיתה חטופה.

מיד נענה השליח ואמר:

שמע אלהים את תפילתך. זה עתה באה עליו מיתה חטופה...

[14] ׳״עסוק בש״ס קטן״ – ביטוי עממי, ופירושו: שחק בקלפים.