שדכנים ושידוכים

הבחור והבתולה כבר טיילו אחת ושתיים, המחותנים מצד זה ומצד זה כבר השתוו בדבר "הנתינות", המחותנות כבר נשקו זו לזו, – הכל מוכן ומתוקן ל"תנאים", ופתאום נכנסה רוח-שטות בבחור: הוא חושש למום שבצינעה.

גערו בו אביו ואמו, נזפו בו השדכנים משני הצדדים והוא בשלו: חוששני...

אחרי השתדלות מרובה של השדכנים ופיוסים גדולים מצד אביו ואמו של הבחור התרצו אביה ואמה של הבתולה להמציא לו לאותו עקשן את האפשרות לראות את בתם "כמות שהיא"...

סוף-סוף, – פייסו האב והאם זה את זו. – הלא עתיד הוא להיות בעלה...

והדבר עלה יפה: הבתולה רחצה כדרכה, ולא ידעה כלום.

וכשחזר הבחור, פסק ואמר:

אי-אפשר!...

נבהלו השדכנים, נבהלו אביו ואמו ואמרו לו:

מה מום מצאת?

החזיר הבחור:

חוטמה אינו נראה לי...