שדכנים ושידוכים

שני בחורים טיילוּ בגן-העיר. אמר אחד לשני:

רואה אתה ריבה אדמונית זו, הבאה לקראתנו? יחידה היא בעולם: אין לה לא אב ולא אם, לא אח ולא אחות, לא דוֹד ולא דוֹדה.

שאל השני:

וממון יש לה?

השיב הראשון:

עשרת אלפים במזומנים הניח לה אביה, חוץ מתכשיטים ואבנים טובות. ברם, הסתכל בה ותראה, שעיניה עגלים ואפּהּ כמגדל-דוד...

הפסיקו חברו:

שוטה אתה, ידידי. אם אמרו: "אל תסתכל בקנקן, אלא במה שיש בו"[9] – בבחורה ממשפחה חשובה כזו אמרו...

[9] אבות ד, כף.