שדכנים ושידוכים

עיתים היה הירש-ליב בדחן מצוּי גם אצל שדכנות. פעם אחת נכנס אצל עשיר לשדך את בתו, שׁיצא עליה רינון, ומצא אותו במצב-רוח של קפידה. לא קיבלוֹ העשיר בסבר פנים יפות ואמר לו:

בוא וראה, מה בין השדכנים אנשי-אמנה וּמזווגים זיווגים של קיימא, ולא היו "תנאים" בטלים בישראל אלא במקרה אחד מני אלף. ואילו עכשיו, שקילקלו השדכנים והם מטיחים כותל בכותל, מעשים בכל יום ש"תנאים" בטלים.

החזיר לו הירש-ליב:

חוששני, שטועה אתה. לא השדכנים קילקלו, אלא המשודכים קילקלו. שׁנינוּ: "תנאי קודם למעשה, הרי זה תנאי; מעשה קודם לתנאי – אינו תנאי"[7]. לשעבר היו "תנאים קודמים ונתקיימוּ: עכשיו, שמעשה קודם, "תנאים" בטלים...

[7] בבא מציעא צד, א.