לאתר מס"ע

לרשימת הסיפורים


ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב

לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר

1480

שדכנים ושידוכים

בחור היה מפסיל[6] בּכלוֹת: זו פגה וזו צמלה, זו נדוניתה קלה וזו יחוּסהּ מפוקפק. פעם אחת בא אצלו שדכן לשדך לו בחורה, שהכל בה: יופי, בוֹשׁל במידה נכונה, עושר, יחוּס-משפחה.

נהנה הבחור ואמר לשדכן:

לא לחינם אומרים הבריות: יגעת – ומצאת... עכשיו אני מסכים, ואין אתה חסר אלא שתסכים גם היא.

אמר לו השדכן:

עדיין אין השעה מוכשרת לכך.

תמה הבחור:

מאי משמע?

החזיר השדכן:

חייב אני לגלות לך סוד כמוס. אותה בחורה היא גם פגומה במקצת: פעם בשנה היא משׁתטה לשעה אחת...

אה, – הפסיקו הבחור, – שעה אחת בשנה אינה ולא כלום.

נענה השדכן ואמר:

אף אני דעתי כך... ולאותה שעה אני מחכה – לכשתשטה...

[6] עיין לעיל הערה לסימן 1461.

לסיפור הבא

לסיפור הקודם