שדכנים ושידוכים

שדכן בּיקש ללמד את בנו אומנותו ואמר לו:

בוא, בני, ונלך לפלוני בן-פלוני לשדך כלה לבנו; אני אשׁדך, ואתה תסייעני.

אמר לו הבן:

אבא, למדני תחילה, כיצד לסייע אותך.

החזיר לו האב:

אני אשׁבּח, ואתה תפליג.

באו שניהם לשם והתחיל השדכן משבח את אבי-הבתולה:

יחסן הוא...

מיד מילא אחריו הבן והפליג:

מה פירוש יחסן? מר בר רב אשי!

וגם עשׁיר, – הוסיף השדכן לשבח את אבי-הבתולה.

נענה אחריו הבן והפליג:

מה פּירושׁ עשיר? אדיר שבאדירים!

והבתולה גופה, – אמר השדכן, – יפת-תואר...

נתלהב הבן והפליג:

מה פירוש יפת-תואר? בת מלכה!

ומלומדת, – סיים השדכן שׁבחיה של המשודכת.

הוסיף הבן והפליג:

מה פירוש מלומדת? בּרוּריה!

פיקפק אבי הבחור ושאל:

בתולה שׁכוּלהּ מעלות וחיסרון אין בה?

גימגם השדכן והחזיר:

באמת יש גם לה קצת חיסרון... חטוטרת...

קפץ הבן והפליג:

מה פירוש חטוטרת? הֹר ההר!...