שדכנים ושידוכים

רבי נחום, המגיד מטשרנוביל, נתן את בתו לבנו של אחד מעשירי ברדיצ'ב. שמח אותו עשיר, שזכה להתחתן ברבי נחום, ושילם לשדכן שכר-שדכנות ביד רחבה. לאחר כתיבת "התנאים" ניגש אליו אחד ממקורביו של רבי נחום, ואף הוא תבע שכר-שדכנות. סירב העשיר ואמר לו:

אתה מה עניינך לכאן? לא ידך היתה באמצע.

שמע רבי נחום, נענה ואמר:

מחותן, טועה אתה. דינו, שהוא יטול שכר-שדכנות פי שניים.

שאל העשיר:

רבי, על שם מה?

הסביר לו רבי נחום:

אותו שדכן נטל שכר בשביל שטרח וּפיתה אותך להתחתן בי, ואילו מקורבי זה הוצרך לפתוֹת אותי, שאתחתן בך...