ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב
שדכנים ושידוכים |
שדכן בא לעשיר לשדך כלה לבנוֹ. אמר לו העשיר: אם בּרי לך, שהמשודכת יפת-תואר היא, מקובל, ואם לאו – אל תטרח. השיב השדכן: מעיד אני עליה, שיפת-תואר היא; בעיני ראיתיה. כתב העשיר למכּרוֹ, בן-עירה של המשודכת, ושאל את פיו עליה. השיב מכּרוֹ: אותהּ בתולה לא היתה יפת-תואר מימיה, כל-שכן עכשיו, כשהיא כבר לאחר שלושים. רגז העשיר ואמר לשדכן: שקרן אתה, במחילה מכבודך, ככל בני-אוּמנוּתך. אמרת, שבעיניך ראית אותה. החזיר השדכן: יהיה כן ה' עמדי כאשר בעיני ראיתיה, ומדעתי איני זז, שיפת-תואר היא. שמא אין אתה מאמינני? צא והסתכל באשתי שלי... |