מומרים ומוסרים

מת מוסר והניח אחריו בן מוסר. הלך כּלב לץ אחרי מיטתו ובכה.

אמרו לו;

רבי כלב, על מוסר זה שמת אתה בוכה?

החזיר כלב;

ש"ס מפורש הוא; "בכו בכו להולך, ואמר רב יהודה אמר רב; להולך בלא בן-זכר"[9], שהלך יחידי לעולמו, ולא נתלוה בנו עמו...

[9] בבא בתרא קטז, א.