מומרים ומוסרים

בנקאי השתמד. למחר בא לבנק, וכרגיל נכנס לחדרוֹ מזכירוֹ היהודי, העובד עמו זה שלושים שנה. הסתכל המומר החדש בפני מזכירוֹ הזקן ונדמה לו, שחיוך דק מן הדק מרפרף בפתחי-פיו. החמיר הוא פניו ואמר לו:

אין זו ממידת דרך-ארץ!... כלום ליגלגתי אני מימי על דתך שלך?...