שקרנים רמאים וזייפנים

בחור הוזמן לשם ראיון לביתה של משוּדכת. ידע בו השדכן, שמגזם הוא, ונתלווה עמו, כדי לטפוח לו ברגלו מתחת לשוּלחן כשיגזם יותר מדי.

באו שניהם לביתה של המשודכת, ומעניין לעניין סיפר הבחור:

פעם אחת קנה אבא והביא דג, שׁנימשה חי מן המים, והיה משקלו מאתיים קילו...

טפח לו השדכן ברגלו מתחת לשוּלחן. השתעל הבחור וּפירש:

כלומר: הראש.

כבשה הבחורה פניה – והשידוך לא נתקיים. רגז אביו של הבחור וגער בו:

שקרן! לא יכולת להמעיט את הגוזמה?

נבוך הבחור והחזיר:

כלום לא המעטתי? לולא אותה טפיחה הייתי אומר: הכבד...