עמי ארצות והדיוטות

עם-הארץ "למדן" בא אל הרב וביקש, שישאיל לו מסכתא עירובין. אמר לו הרב:

שלושה אני מתנה עמך: שלא תלכלך את הספר, שלא תכתוב שום דבר על הגווילים ושלא תרשום בשום מקום שמך.

הסכים השואל, לקח את המסכתא והלך לביתו, פתחהּ ומצא:

"נתגלגל חוץ לתחום – אם ספק, רבי מאיר ורבי יהודה אומרים: הרי זה חמר-גמל"[36].

תמה תמיהה גדולה:

ממה נפשך: אם חמר לא גמל, ואם גמל לא חמר? אלא ודאי טעות-הדפוס יש כאן. טבל עט בדיו והגיה על הגוויל: "הרי זה חמר גמוּר".

לימים החזיר את המסכתא להרב. מצא הרב את "ההגהה" ואמר ל"מגיה":

בוא וראה, שבהגהה אחת עברת על כל שלושת התנאים, שהתניתי עמך: את הספר ליכלכת, על הגוויל כתבת, וגם שמך רשמת...

[נוסח אחר:

...טבל עט בדיו והגיה על הגוויל: "הרי זה חמר בן-גמל".

לימים החזיר את המסכתא להרב. מצא הרב את "ההגהה" ואמר למגיה.

בוא וראה, שבהגהה אחת עברת על כל שלושת התנאים, שהתניתי עמך: את הספר ליכלכת, על הגוויל כתבת, ולא די ששמך רשמת, אלא שגם שם אביך הוספת...]

[36] משנה עירובין ג, ד.