עמי ארצות והדיוטות

בביתו של מוכסן אירעה תקלה: המוכסנית טעתה וטמנה את הפשטידה של שבת בקדירה של חלב. כשישבו לאכול והובררה הטעות, אמר המוכסן לחתנו "הלמדן":

פשטידה זו מה דינה?

הביא החתן ספר "חיי-אדם", דיפדף ודיפדף ופסק:

כשר!

למחר הלך "הלמדן" לעיר וסיפר דברים לפני הרב.

אמר לו הרב:

מה עילה מצאת להכשיר טריפה ודאית זו?

נעלב המכשיר והשיב:

תמה אני עליך, רבי, שאתה אומר כך. חזרתי "בחיי-אדם" על הלכות שבת, ולא מצאתי בכוּלן אפילו רמז לאיסוּר פשטידה. הרי, שכשירה היא לכל הדעות.

נאנח הרב והחזיר לו:

אין לך לא "חכמת-אדם" ולא "בינת-אדם"; הלואי ולא היו לך גם לא "חיי-אדם" ולא "נשמת-אדם"[35].

[35] רבי אברהם דאנציג חיבר: ספר "חיי-אדם" – קיצורי אורח-חיים – עם ביאורים ומילואים בשם "נשמת-אדם" וספר "חכמת-אדם" – קיצורי יורה-דעה – עם ביאורים ומילואים בשם "בינת-אדם".