טפשים, שוטים ומשוגעים

רב מפורסם בא לעיר. בשבת דרש ברבים דרוּש של הלכה ואגדה והסיק, ששוטה, היודע בעצמו שהוא שוטה, איננו בגדר שוטה.

תוך כדי דיבור קפץ אדם אחד על הבימה והפסיק את הדורש:

רבי, הרי אני יודע בעצמי, ששוטה אני. אם-כן, למה אני שוטה?

השיב לו הרב:

אתה טועה. הואיל ואתה יודע, ששוטה אתה, אין אתה שוטה.

התלהב אותו אדם וקרא:

לדבריך, רבי, תובע אני לדין כל בני עירי, בשביל שחינם הם דנים אותי כשוטה.

חזר הרב והשיב לו:

תנוח דעתך, בני. עכשיו אני רואה, שאני טעיתי ובאמת שוטה אתה...