טפשים, שוטים ומשוגעים

מילדותו התנכר פּסח, שטיפש הוא, והיו אביו ואמו מצטערים ונאנחים:

מה יהיה סופו של ילד זה, שבינת-אדם אין לו?

פעם אחת עמד על הגזוּזטרה למעלה והטיל מים אל תוך הרחוב למטה. פתאום ראה בני-אדם עוברים ברחוב, ומיד הפסיק וברח.

הרגיש אביו בדבר ונהנה:

דומה, שמחמת בושה ברח, והרי סימן, שבינת-אדם מתחילה מנצנצת לו במוחו.

קרא לו האב ושאל אותו:

פסח, למה הפסקת וברחת כשראית בני-אדם עוברים ברחוב?

החזיר פסח:

יראתי, שמא יתפסו לי בקילוח ויפילוני מן הגזוזטרה למטה...