ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב
טפשים, שוטים ומשוגעים |
מילדותו התנכר פּסח, שטיפש הוא, והיו אביו ואמו מצטערים ונאנחים: מה יהיה סופו של ילד זה, שבינת-אדם אין לו? פעם אחת עמד על הגזוּזטרה למעלה והטיל מים אל תוך הרחוב למטה. פתאום ראה בני-אדם עוברים ברחוב, ומיד הפסיק וברח. הרגיש אביו בדבר ונהנה: דומה, שמחמת בושה ברח, והרי סימן, שבינת-אדם מתחילה מנצנצת לו במוחו. קרא לו האב ושאל אותו: פסח, למה הפסקת וברחת כשראית בני-אדם עוברים ברחוב? החזיר פסח: יראתי, שמא יתפסו לי בקילוח ויפילוני מן הגזוזטרה למטה... |