ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב
טפשים, שוטים ומשוגעים |
מלמד שמע, שהבריות מרננים אחריו ואומרים עליו, שטיפש הוא. נתן שתי אצבעות לתוך חוטמו ואמר: אעלה לגג ואקפוץ למטה. לא אינזק, משמע שבאמת טיפש אני ונתקיים בי "שומר פתאים ה'"[18] ; אינזק – סימן, ששקר בפי הבריות. אמר ועשה...וכששבה רוחו אליו והוברר, שהגיע לכלל ריסוּק-אברים, בּיקשׁ שיתנו לו מים ליטוֹל ידיו. נטל וּבירך: "ברוך שעשני חכם!" [נוסח אחר: אמר ועשה...וכשפקח עיניו וראה, שנשברו לו יד ורגל, נהנה ואמר: כל ימי ידעתי, שהבריות שווא ידברו, ואני חכם. אבל לא ידעתי, שחכם מחוּכּם אני עד כדי כך...] |
[18] תהלים קט"ז, ו. |