ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב
טפשים, שוטים ומשוגעים |
חקרן גדול היה בחלם: גימפל בן-טודרוס. והיה יושב וחוקר כל היום במה שלמעלה ובמה שלמטה, עד שלסוף תקפוּהוּ, לא עלינו, ספיקות בדברים, שנוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל יהא לו בהם אפילו ספק כל-שהוא. לא אכל ולא שתה ביום, לא שקט ולא ישׁן בלילה – והירהר והירהר. ראה, שבאו מים עד נפש, עמד והודיע לאשתו, שהוא נוסע למרחקים – לחקרנים המפורסמים שבמדינות הים, ולפניהם ידון על ספיקותיו. בכתה האשה – וקיבלה את הגזירה. ומשום ש"נעלם"[4] היה החקרן הגדול של חלם, ופאספורט לא היה לו, לקח את הפאספורט של שכנו – טודרוס בן-גימפל. בכתה אשתו ואמרה לו: זכור ושמור! מכאן ואילך לא גימפל בן-טודרוס אתה; טודרוס בן-גימפל אתה. פשיטא! – השיב החקרן, נשק את המזוזה ויצא מביתו. והיה מהלך כל אותו יום בדרך לספר ומצמצם מחשבתו לדבר אחד: לא גימפל בן-טודרוס, לא גימפל בן-טודרוס... וכשהגיע אל הספר נטל הגוי, הממונה על כך, את הפאספורט בידו ושאל ברוּגזה, כדרכו של עשׂו: מה שמך? פרחה נשמתו של החקרן הגדול, רתת בכל גופו והשיב: מה שמי?...גימפל בן-טודרוס – ודאי לא... |
לשעבר נקרא "נעלם" מי שלא נרשם בספרי-הפקידים, ורבים היו ה"נעלמים", כדי להיפטר מעבודת המלך. |