טפשים, שוטים ומשוגעים

ערב ראש-השנה בא בעל-אכסניה לרבהּ של חלם וקבל לפניו:

זה כמה ימים דרים שני ווארשאים באכסניה שלו, ועכשיו הוברר, ששניהם מופקרים: כיוונו את השעה, כשהכל השכימו ל"זכור-ברית", וקילקלו עם השפחה שבבית.

סלסל הרב פיאותיו וּזקנוֹ נענה ואמר:

לאו כל כמינם. קיימא לן: "איתתא לבי תרי לא חזיא"...[3]

[3] השווה קדושין ז, א.