ספר הבדיחה והחידוד
אלתר דרוינוב
טפשים, שוטים ומשוגעים |
משהגיעו לילי-חורף הקרים, בא שומר-החנויות של חלם וקבל: צינה אוחזתו בלילה. נתכנסו כל אנשי-העיר, והרב והפרנסים בראשם, והחליטו פה אחד: ילבש השומר פּרווה בלילה וייחם לו. קיים השומר וקיבל: לבש פרווה בלילה וחם לו. ולמחר בא השוטר, שרהּ של חלם, וקבל: פרווה סימן-שררה היא, וסתם-אדם אינו רשאי ללבוש מה שהשררה לובשת. נתכנסו כל אנשי-העיר, והרב והפרנסים בראשם, והחליטו פה אחד: מכאן ולהבא ילבש השומר פרווה שלא כדרכה – כשצידה הפנימי לחוץ, כדי להבדיל בינו ובין השררה. קיים השומר וקיבל: לבש פרווה שלא כדרכהּ – כשצידה הפנימי לחוץ. ולמחר בא וקבל: בלילה נכנס זאב לעיר וביקש לטרפו, משום שהוא, השומר, נדמה לו כשה, ובדרך נס ניצל מן הסכנה. נתכנסו כל אנשי-העיר, והרב והפרנסים בראשם, והחליטו פה אחד: מכאן ולהבא יצא השומר רכוב על סוס, ולא יגע בו הזאב לרעה. קיים השומר וקיבל: יצא רוכב על סוס. ולמחר בר וקבל: עם אור-הבוקר לא מצא מקום להכניס את הסוס. נתכנסו כל אנשי-העיר, והרב והפרנסים בראשם, והחליטו פה אחד: עם אור-הבוקר יכניס השומר את הסוס לעזרת-הנשים של בית-המדרש הגדול. קיים השומר וקיבל: עם אור-הבוקר הכניס את הסוס לעזרת-הנשים. ולמחר בא חשוב אחד מחשובי העיר וקבל: אשתו מעוברת היתה, וכשנכנסה לעזרת-הנשים של בית המדרש הגדול להתפלל עם "ותיקין" ונתקלה בסוס – נבהלה והפילה. נתכנסו כל אנשי-העיר, והרב והפרנסים בראשם, והחליטו פה אחד: מכאן ולהבא יכניס השומר עם אור-הבוקר את הסוס לעזרת-האנשים, שהללו אין טבעם לא להתעבר ולא להפיל. קיים השומר וקיבל: עם אור-הבוקר הכניס את הסוס לעזרת-האנשים. ולמחר בא וקבל: כשבאו האנשים להתפלל ומצאו את הסוס, לא פּינה איש מהם מקומו, התחילו דוחפים אותו, ומיד נבהל הסוס וברח. נתכנסו כל אנשי-העיר, והרב והפרנסים בראשם, והחליטו פה אחד: מכאן ולהבא יעמידו הגבאים את הסוס לפני התיבה, שמקום פנוי הוא זה. קיימו הגבאים וקיבלו: העמידו את הסוס לפני התיבה. ולמחר בא החזן וקבל: מעכשיו אין לו מקום לפני התיבה. נתכנסו כל אנשי-העיר, והרב והפרנסים בראשם, והחליטו פה אחד: מכאן ולהבא יהא החזן רכוב על גבי הסוס לפני התיבה. קיים החזן וקיבל: עלה ורכב על הסוס לפני התיבה. ולמחר בא וקבל: כשהגיע ל"עושה שלום" לא נשמע לו הסוס ולא פסע שלוש פסיעות לאחוריו. נתכנסו כל אנשי-העיר, והרב והפרנסים בראשם, והחליטו פה אחד: מכאן ולהבא כשיגיע החזן ל"עושה שלום" יהיו הגבאים דוחפים את הסוס בראשו, והשמש יהא מושכו בזנבו, שיפסע שלוש פסיעות לאחוריו. וכך הוא מנהג חלם עד היום הזה... |
![]() |