לווים ומלוים; שמטנים וכפרנים

סוחר שמט. למחר נכנס חייט אצלו ותבע שכר-מלאכה. אמר לו השמטן:

שמא לא שמעתי, שעמדתי משלם?

תמה החיט:

תינח מאות ואלפים, אבל עשרים זוז שכר-מלאכה?

שמע השמטן ושתק. אמר לו החייט:

רבי פלוני בן-פלוני, למה אתה שותק?

פתח השמטן את פיו והחזיר לו:

מה שיחה יש לי עם עם-הארץ כמותך? מימיך לא למדת תורה ואין אתה יודע מה שאמרו חכמים "דין פרוטה כדין מאה", ומפרש רש"י הקדוש: פרוטה ומאה מנה – הכל ממון...