|
תערובת 3140. מתוך מהומה והבל של מרחץ נתקל יהודי
בחברו וחבטו באחוריו חבטה יפה באגודת-הזרדים שבידו. היפנה הנחבט ראשו, וראה
החובט שטעה: לא אליו התכּוון. התנצל ואמר לו: "סלח נא, רבי גד; טעיתי. מחמת
הבל נדמית לי מאחוריך כשמואל בני." רגז הנחבט: "ואת שמואל בנך אתה
צריך לחבוט?" רגז גם החובט: "כשאני חובט את
שמואל בני, אתה, רבי גד, מה עניינך לכך?..."
|