|
מתוך החומה 3005. בשעת בין-השמשות עמד הרב ליד החלון בביתו
והוציא ראשו לרחוב. ניגש אליו תלמיד אחד וטפח לו באחוריו. נבהל הרב והיפנה ראשו
לראות, מי העז לעשות לו כך. נבהל גם התלמיד והתחילה לשונו מתלבטת: "חייך, רבי,
שטעיתי... סבור הייתי, שהרבנית היא זו..."
|