|
קרתנים, יושבי-כרכים
והולכי-דרכים 743. לפני אשנב
הקופה בבית-הנתיבות עמד שיתּק [שיתק – געלאהמטער,
השווה: עיוור, פיסח, אילם וכדומה]: מרפקיו דבוקים בגופו וכפות-הידיים מזדקרות
לחוץ. "בבקשה
ממך," אמר לסמוּך אליו בשורה, "קח נא את הכסף שבכיסי וקנה לי כרטיס
לווארשה." עשה הלה את
בקשתו, קנה לו כרטיס וגם עזר לו לעלות לקרון. לאחר שישבו
שניהם אמר העוֹזר לעזוּר: "לפרופיסור אתה נוסע?" תמה
בעל-הידיים: "פרופיסור למה לי? בריא ושלם אני,
ברוך השם." "בריא
ושלם?" תמה הלה ורמז כלפי הידיים. "אט," החזיר בעל-הידיים. "זוגתי
תחיה בקשה, שאביא לה נעליים חדשות מווארשה, וזו היא מידת רגלה."
|