|
קרתנים, יושבי-כרכים
והולכי-דרכים 737. בחור קרתני
שמע, שבכרך הסמוך יש אדם אחד, ששמו הולך מסוף המדינה ועד סוף המדינה, והכל קוראים לו "אפיקורס". נתקנא בו הבחור הקרתני,
עמד והטיל לאשפה את "הארבע-כנפות", גזז פיאותיו,
גילח זקנו, יצא לשוק בשבת ומקלו בידו, עשה כל דבר אסור, – ומיד התחילו קוראים
לו: "עבריין", מופקר", "משומד להכעיס";
"אפיקורס" לא קראו לו. ראה, שכך עלתה
לו, נמלך והלך לאותו אפיקורס שבכרך לבקש עצה מפיו. בא ומצא: יהודי ככל היהודים
שבעולם – פיאותיו מגיעות עד למטה מן הפרק, זקנו
מגודל, יארמולקה על ראשו וציציותיו בוקעות מתחת
לבגדו. תמה הבחור: "אתה שאומרים עליך, שאפיקורס אתה?" החזיר בעל-הפיאות: "הן, אני הוא." "במה
זכית? מה דבר אסור אתה עושה?" "מי אמר
לך, שיש דבר אסור בעולם? הכל מותר." השתאה הבחור
הקרתני: "לדבריך, שהכל מותר, למה אתה מתנהג ככל
ישראל ואין אתה עושה שום דבר אסור?" החזיר לו האפיקורס: "אילו ידעתי
דבר אסור, ודאי הייתי עושה אותו; עכשיו שאני יודע שהכל
מותר – למה אעשה דבר אסור?"
|