|
קרתנים, יושבי-כרכים
והולכי-דרכים 731. בחור בן-כרך
נזדמן לשם שידוך עם בחורה קרתנית. נסתכל בה הבחור והכיר בה, שתמימה היא ביותר,
חייך מתחת לשפמו ואמר לה: "שמא את יודעת, מה מתחת לכותונת?" האדימה הקרתנית
כארגמן. "אי את
יודעת?" אמר לה הבחור, "ואני יודע: מתחת לכותונת – שפה... ושמא את
יודעת, מה מתחת לקורקבן?" רטטה הקרתנית
בכל גופה. "אף זאת
אי את יודעת?" התעלל בה הבחור. "מתחת לקורקבן – פינכה...
ומה מתחת לשמיכה?" פרחה נשמתה של
הקרתנית. "שוב אי
את יודעת?" צהל הבחור. "מתחת לשמיכה – חם וטוב." למחר שבה הבחורה לעיירתה וסיפרה לחברתה
על חכמתו המרובה של אותו בחור, ומפה לאוזן גילתה לה: "חידה חד לי: מה מתחת
לכותונת, מתחת לקורקבן, כשחם וטוב מתחת לשמיכה..."
|