|
קרתנים, יושבי-כרכים
והולכי-דרכים 725. קרתני בא
לאחיו, שישב בכרך. ביקש הלה להנותו ואמר לו: "רצונך,
שנלך היום לתיאטרון?" שמח הקרתני
ואמר: "ודאי וודאי רצוני בכך." חזר אחיו ואמר
לו: "אבל תנאי קודם למעשה, שתחליף פוזמקאותיך
תחילה, משום שריחן נודף, במחילה." ובערב, כיוון
שנכנסו לתיאטרון וישבו, מיד התחילו שכניהם סותמים חוטמיהם. נתמלא האח בן-הכרך חימה ולחש לאח הקרתני: "לא אמרתי לך, שתחליף פוזמקאותיך?" השיב הקרתני:
"וכך עשיתי." רגז הלה:
" 'דובר שקרים לא יכון'... הריח מעיד." נעלב הקרתני והחזיר: "יודע הייתי
שלא תאמין לי, לפיכך דקדקתי והבאתי אתי גם את הפוזמקאות ההן. הרי הן בכיסי..."
|