|
צדיקים ורביים, חסידים
ומתנגדים 659. חסידי ליבּאביץ' ליאדי וקוֹפוּסט [בשלוש העיירות הללו, הסמוכות זו לזו, מלכו בזמן
אחד שלושה מגדולי-חב"ד, ושלושתם מבית שניאורסון:
בליבאביץ – רבי שמואל, בנו של בעל
"צמח-צדק", ונחשב לחכם ובקי בהוויות-העולם; בליאדי
– רבי זלמן, גם הוא בנו של בעל "צמח-צדק", ונחשב למופלא ביראה; בקופוסט – נכדו של בעל "צמח-צדק", ואף הוא רבי
זלמן שמו, ונחשב לחריף ועמקן בתורת החסידות החב"דית.]
נסעו קודם ימים נוראים לרביהם ונזדמנו לקרון אחד של
הרכבת. התחילו מדיינים אלו עם אלו. הללו אמרו: "אין חכמה אלא בליבאביץ." הללו אמרו:
"אין קדושה אלא בליאדי." והללו אמרו:
"אין חסידוּת אלא בקופוסט." אחד מן הנוסעים
בקרון שתק ולא אמר כלום. שאלו אותו: "ולהיכן אתה נוסע?" אני נוסע לסירוֹטינה [עיירה זו נמצאת גם היא בדרך, העולה לשלוש
העיירות הקודמות. בה מלך זמן-מה הצדיק רבי לוי-יצחק (כמדומה, נינם של בעל "התניא" ושל רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב),
אבל לא זכה לשם גדול בעולמם של החסידים]", השיב השתקן. "לסירוטינה? מה ראית?" תמהה כל החבורה. "יש לי
שלושה טעמים חשובים בדבר." "דהיינו?"
שאלה כל החבורה פה אחד. החזיר הלה:
"אשה ושני בנים יש לי שם."
|