|
צדיקים ורביים, חסידים
ומתנגדים 641. בעל-שם בא
לעיירה ומן הבוקר עד הערב עמד העם עליו לבקש מאתו רפואות וסגולות לכל מיני מיחושים ומרעין בישין. היה שם אפיקורס אחד, לבש גבורה ואמר: "עתה
תראו: אלך אליו ואשטה בו לעין-כל, ושום רעה לא תאונה לי." נכנס אצל
בעל-השם ואמר לו: "אליך באתי, איש-האלוהים, כי תאסוף אותי ממיחושי." שאל לו
בעל-השם: "מיחושיך מה הם?" החזיר
האפיקורס: "זה כמה נטלו ממני חוש-הטעם, חוש-האמת וכוח-הזיכרון." יצא בעל-השם
למקום שיצא והביא בידו מה שהביא, ניגש אל האפיקורס והרעים עליו: "פתח פיך!" נבהל האפיקורס
ופתח פיו, ומיד הטיל בעל-השם לתוכו מה שהיה בידו. "טפו!"
צעק האפיקורס ורקק רקיקה גדולה. "טינופת!" אמר לו
בעל-השם: "מה תצעק? חולה באת אלי ורפואה היתה
לך: טעם טעמת, אמת אמרת וגם זכור תזכור, שטינופת אכלת..."
|