|
צדיקים ורביים, חסידים
ומתנגדים 625. מוֹסר נכנס אצל
צדיק ודרש מאתו ממון – שכר שתיקה. אם לאו – ילך וימסור. חרד הצדיק חרדה גדולה
והתחיל מדבר על לבו, שיעשה תשובה וישוב מדרכו הרעה. אמר לו המוסר: "רבי,
טועה אתה. דרכי שלי ודרכך שלך שתיהן שוות." נתרגש הצדיק
וצעק: "רשע! עכו"ם!" היסה
אותו המוסר ואמר לו: "רבי, לחינם אתה כועס. בדוק ותוכח, שיפה אמרתי. כידוע,
נחלקו רבותינו בפירוש הכתוב "ויאבק איש עמו" [בראשית לב, כה, ועי' שם
מדרש רבה], חד אמר: "כמלאך נדמה לו", וחד אמר: "כעכו"ם נדמה
לו". ולכאורה קשה: פלוגתא רחוקה כזו, מלאך ועכו"ם, מניין? אלא, שעל
אותו כתוב עצמו דרשו רבותינו ואמרו: "על עסקי ממון בא", "להונות
את יעקב בא". וכשאדם בא להונות את יעקב ומתכוון לממונו, שתי דרכים טובות
לפניו: אם להיות דומה למלאך, או להיות דומה לעכו"ם..."
|