|
צדיקים ורביים, חסידים
ומתנגדים 599. בחבורה של
חסידים סיפרו על מופתים של רביים. נענה אחד מן החבורה
ואמר: "באוזנינו שמענו ובעינינו לא ראינו. מוטב, שאספר לכם מה שראיתי בעיני
ממש… בקיץ של אשתקד היה מעשה. בעצם היום יצא אחד מאנ"ש מביתו, בריא ושלם
כאחד-האדם, ופתאום מעד ונפל לארץ. רצנו והודענו לרבי יחיה. מיד הפסיק ממשנתו,
יצא אל הנופל, הניח ידו על ראשו ולחש לו: "מה-לך? קום!"…" "ותיכף
קם?" נתלהבה החבורה. "לא... לא
קם... כבר פרחה נשמתו." רגנה החבורה:
"מה מופת הוא זה?" החזיר המספר:
"מופת?... איני יודע... אבל דבר זה ראיתי בעיני ממש..."
|