|
צדיקים ורביים, חסידים
ומתנגדים 593. סח חסיד אחד: פעם אחת היינו
עומדים לפניו ברחמיסטרובקה ושותים בצמא דבריו
הקדושים. פתאום קפץ מעל הכיסא, ספק כפיו ומפיו פרצה אנחה איומה, מעין יללה רחמנא
ליצלן: "אש מן השמים! אש מן השמים!" – רעדה
אחזה אותנו... לא היו רגעים מועטים חזר וצנח על הכיסא ושוב יללה רחמנא ליצלן: "לישטשין, לישטשין!"... קישקשו
השומעים בלשונם ושאלו: "ואותה שעה ממש היתה
השריפה בלישטשין?" השיב המספר:
"לא... לא היתה כלל שריפה בלישטשין." "אם-כן, –
תמהו השומעים, – מה מופת הוא זה?" החזיר המספר:
"מופת לאו דווקא, אבל הראייה [לא כרבי פנחס,
אלא כרבי יודן, שאמר: "הבטה – מקרוב, וראייה –
מרחוק", איכה רבתי ה, ב] – מרחמיסטרובקה עד לישטשין!..."
|