|
צדיקים ורביים, חסידים
ומתנגדים 592. פעם אחת
נשתהינו בביתו עד לפנות ערב. עמדנו להתפלל מנחה, וחסר היה עשירי למניין. הסתכל
הוא יחיה לצדדים וראה, בפינה עומד מקלו, וכאילו מחכה לו. טפח לו ברגלו ואמר:
"לך להתפלל מנחה!" – ומיד נזדקף המקל ועמד עמנו לתפילה. תהה אחד מן
החבורה: "כיצד מקל עומד להתפלל מנחה?" החזיר המספר:
"הרי אתה רואה!..."
|