|
אומנים, עובדים ופועלים;
סוכנים, פקידים ומשרתים 356. שיחה בין אב
לבן, שעמד לנסוע מעירו לעיר אחרת. האב: "בני,
הרי לפניך מעטפה כתובה אלי ובוּל עמה. כשתגיע, אם ירצה השם, למקומך תשלחנה מיד,
וכשאקבלה אדע שבאת בשלום. לכתוב אין אתה צריך כלום. על זמנך אני חס." הבן: "אבא,
מוטב שתתן לי את המעטפה בלי בול. כשאגיע, אם ירצה השם, למקומי אשלחנה מיד, וכשיביאוה לך תדע שבאתי בשלום. לקבלה ולשלם קנס
אינך צריך. על ממונך אני חס."
|